→ חזרה לבלוג

מה זה תקן נגישות IS 5568? כל מה שצריך לדעת

פורסם בתאריך 12 בפברואר 2026 | זמן קריאה: 7 דקות

אם אתם בעלי אתר אינטרנט בישראל, סביר מאוד שנתקלתם במונח "תקן 5568" או "ת"י 5568". אבל מה בדיוק המשמעות שלו? מה הוא דורש? ומה הקשר שלו לתקן הבינלאומי WCAG שאולי שמעתם עליו? במדריך המקיף הזה נפרק את התקן הישראלי לנגישות אתרי אינטרנט לחלקים פשוטים ומובנים, כך שגם מי שאינו טכני יוכל להבין בדיוק מה נדרש ממנו ואיך לעמוד בדרישות.

רקע: מהו תקן ישראלי ולמה הוא חשוב?

תקן ישראלי (ת"י) הוא מסמך שמפורסם על ידי מכון התקנים הישראלי וקובע דרישות, מפרטים או הנחיות בתחום מסוים. תקנים ישראליים יכולים להיות וולונטריים, כלומר מומלצים אבל לא מחייבים, או רשמיים, שמשמעותם חובה חוקית. כשמדובר בנגישות אתרי אינטרנט, התקן הרלוונטי הוא ת"י 5568, שהוכרז כתקן רשמי, מה שהופך את העמידה בו לחובה חוקית.

תקן 5568 מגדיר את הדרישות הטכניות שאתר אינטרנט צריך לעמוד בהן כדי להיחשב נגיש. התקנות שהוצאו מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מפנות ישירות לתקן הזה כסטנדרט שכל אתר שנותן שירות לציבור חייב לעמוד בו. למידע על מי בדיוק חייב לעמוד בתקן, קראו את המדריך שלנו בנושא חובת נגישות.

הקשר בין תקן 5568 לתקן WCAG הבינלאומי

תקן 5568 אינו תקן שהומצא מאפס. הוא מבוסס במידה רבה על ההנחיות הבינלאומיות לנגישות תוכן אינטרנטי, הידועות בראשי התיבות WCAG (Web Content Accessibility Guidelines). הנחיות אלו מפורסמות על ידי ארגון W3C (World Wide Web Consortium), הארגון הבינלאומי שמגדיר את הסטנדרטים של האינטרנט.

הגרסה שעליה מבוסס התקן הישראלי היא WCAG 2.0 ברמה AA, עם התאמות ותוספות ספציפיות לישראל. ברמה הבינלאומית, הגרסה המעודכנת ביותר של WCAG היא 2.1, שכוללת מספר קריטריונים נוספים, בעיקר בנושא נגישות במובייל, מוגבלויות קוגניטיביות, ומוגבלויות ראייה נמוכה. למרות שהתקן הישראלי מבוסס רשמית על WCAG 2.0, מומלץ מאוד לשאוף לעמידה גם בדרישות WCAG 2.1 ברמה AA, כיוון שהתקן הישראלי צפוי להתעדכן בהתאם.

ההתאמות הישראליות הייחודיות כוללות דרישות הנוגעות לתמיכה בשפה העברית וכתיבה מימין לשמאל (RTL), דרישות לתמיכה בשפה הערבית, ודרישות ספציפיות שנוגעות למבנה המשפטי והרגולטורי של ישראל, כמו הדרישה להצהרת נגישות.

ארבעת העקרונות של התקן

תקן 5568, בדומה ל-WCAG, בנוי סביב ארבעה עקרונות מרכזיים שמכונים לעיתים בראשי התיבות POUR (Perceivable, Operable, Understandable, Robust). כל עקרון כולל מספר הנחיות, וכל הנחיה כוללת קריטריונים מדידים שניתן לבדוק.

עקרון 1: ניתנות לתפיסה (Perceivable)

עקרון זה קובע שכל המידע ורכיבי הממשק באתר חייבים להיות ניתנים לתפיסה על ידי כל המשתמשים, ללא קשר למוגבלות שלהם. בפרקטיקה, זה אומר שצריך לספק חלופות טקסטואליות לכל תוכן שאינו טקסט. כל תמונה באתר צריכה לכלול תיאור טקסטואלי בתגית alt, כך שמשתמשים שמשתמשים בקוראי מסך יוכלו להבין מה מופיע בתמונה. סרטוני וידאו צריכים לכלול כתוביות, ותוכן אודיו צריך לכלול תמלול.

בנוסף, התקן דורש ניגודיות צבעים מינימלית של 4.5:1 בין טקסט רגיל לרקע, ו-3:1 לטקסט גדול (18 פיקסלים ומעלה או 14 פיקסלים מודגש). צבע לבדו לא יכול להיות האמצעי היחיד להעברת מידע. למשל, אם שדה בטופס מסומן באדום כדי לציין שגיאה, צריכה להיות גם הודעת טקסט שמלווה את הצבע.

דרישה חשובה נוספת היא אפשרות להגדלת טקסט. המשתמש צריך להיות מסוגל להגדיל את הטקסט באתר עד ל-200% מהגודל המקורי מבלי שהתוכן ייחתך, ייעלם או יאבד את הפונקציונליות שלו.

עקרון 2: ניתנות לתפעול (Operable)

עקרון זה מתייחס ליכולת של המשתמשים לנווט באתר ולהשתמש בכל הפונקציות שלו. הדרישה המרכזית כאן היא נגישות מקלדת מלאה. כל פונקציה באתר חייבת להיות נגישה באמצעות מקלדת בלבד, ללא צורך בעכבר. זה כולל ניווט בין קישורים ואלמנטים, פתיחת תפריטים, מילוי טפסים, הפעלת כפתורים, ושימוש בכל רכיב אינטראקטיבי באתר.

בנוסף, התקן דורש מנגנון דילוג לתוכן העיקרי (skip navigation) שמאפשר למשתמשי מקלדת לדלג ישירות לתוכן המרכזי בעמוד, מבלי לעבור דרך כל פריטי הניווט בכל פעם. כמו כן, נדרש שהפוקוס (focus) יהיה מסומן בצורה ויזואלית ברורה בכל עת, כך שמשתמשי מקלדת ידעו תמיד היכן הם נמצאים בעמוד.

התקן גם דורש שלא יהיה תוכן שמהבהב יותר מ-3 פעמים בשנייה, כדי למנוע סיכון של התקפים אפילפטיים. אנימציות באתר צריכות לכלול אפשרות להשהיה או עצירה, ולמשתמשים צריך להינתן זמן מספיק להשלמת פעולות כמו מילוי טפסים.

רוצים להנגיש את האתר שלכם עכשיו?

התקינו את תוסף מנגיש בחינם - סרגל נגישות מלא בקליק אחד

התחילו בחינם ←

עקרון 3: ניתנות להבנה (Understandable)

העקרון השלישי מתמקד בכך שהתוכן והממשק של האתר יהיו ברורים ומובנים לכל המשתמשים. ראשית, שפת העמוד חייבת להיות מוגדרת בקוד HTML באמצעות תגית lang. באתרים בעברית, התגית צריכה להיות lang="he". אם יש קטעי טקסט בשפה אחרת, גם הם צריכים להיות מסומנים בשפה המתאימה.

שנית, הניווט חייב להיות עקבי. תפריט הניווט צריך להופיע באותו מקום ובאותו סדר בכל עמודי האתר. אלמנטים שמופיעים בעמודים שונים וממלאים אותה פונקציה צריכים להיות מזוהים באופן עקבי. זה מאפשר למשתמשים, ובמיוחד למשתמשים עם מוגבלויות קוגניטיביות, להתמצא באתר בקלות.

שלישית, טפסים צריכים לכלול תוויות ברורות לכל שדה, הודעות שגיאה מפורטות ומובנות, והנחיות למילוי כשנדרש. אם המשתמש עושה שגיאה, האתר צריך לא רק לציין את השגיאה אלא גם להציע פתרון. למשל, במקום "שגיאה בשדה מייל", עדיף לכתוב "כתובת המייל חייבת לכלול את הסימן @".

עקרון 4: עמידות (Robust)

העקרון הרביעי והאחרון עוסק בתאימות הטכנית של האתר עם טכנולוגיות מסייעות שונות. האתר חייב להיבנות בקוד HTML תקני וסמנטי. זה אומר שימוש נכון בתגיות HTML בהתאם למשמעותן. למשל, שימוש בתגית button עבור כפתורים ולא בתגית div עם סגנון של כפתור, שימוש בתגיות header, nav, main ו-footer למבנה העמוד, ושימוש בכותרות h1 עד h6 בהיררכיה נכונה.

בנוסף, כל רכיב אינטראקטיבי באתר צריך לכלול תפקידים ומאפייני ARIA מתאימים כשהם נחוצים. ARIA (Accessible Rich Internet Applications) הוא סט של תכונות שמאפשרות לתאר אלמנטים מורכבים לקוראי מסך. למשל, תפריט נפתח צריך לכלול את המאפיינים aria-expanded ו-aria-haspopup כדי שקוראי מסך ידעו שמדובר בתפריט ומה מצבו.

רמות העמידה: A, AA ו-AAA

התקן מגדיר שלוש רמות של עמידה בדרישות הנגישות, מהבסיסית ביותר ועד למחמירה ביותר:

רמה A (בסיסית): זוהי הרמה המינימלית ביותר של נגישות. היא כוללת דרישות בסיסיות כמו טקסט חלופי לתמונות, ניווט מקלדת בסיסי, ומבנה כותרות. אתר שלא עומד ברמה A נחשב לא נגיש ברמה בסיסית ועלול להיות בלתי שמיש לחלוטין עבור אנשים עם מוגבלויות מסוימות.

רמה AA (מומלצת ומחייבת): זוהי הרמה שהחוק הישראלי דורש. היא כוללת את כל דרישות רמה A ומוסיפה דרישות נוספות כמו ניגודיות צבעים מינימלית, אפשרות להגדלת טקסט ל-200%, כתוביות לוידאו חי, ועוד. רוב האתרים צריכים לשאוף לרמה הזו כדי לעמוד בחוק ולספק חוויית גלישה טובה למשתמשים עם מוגבלויות.

רמה AAA (מומלצת אך לא מחייבת): זוהי הרמה המחמירה ביותר וכוללת דרישות כמו ניגודיות צבעים גבוהה יותר (7:1), תרגום לשפת סימנים, ושפה פשוטה ברמת קריאה נמוכה. רמה זו מומלצת אך אינה מחויבת על פי החוק הישראלי, והשגתה דורשת מאמץ ומשאבים משמעותיים. עם זאת, ארגונים ציבוריים גדולים עשויים לשאוף אליה.

דרישות טכניות עיקריות בשפה פשוטה

כדי להקל עליכם, הנה סיכום של הדרישות הטכניות העיקריות שהתקן מחייב, מוסברות בשפה פשוטה ומובנת:

איך לעמוד בתקן 5568 בפועל?

עמידה בתקן 5568 יכולה להיראות כמשימה מאיימת, במיוחד אם אתם לא טכניים. אבל בפועל, הדרך הפשוטה ביותר להתחיל היא באמצעות התקנת תוסף נגישות כמו מנגיש, שמספק שכבת נגישות מקיפה על גבי האתר הקיים. התוסף מטפל אוטומטית במספר רב של דרישות התקן, כולל הגדלת טקסט, ניגודיות צבעים, ניווט מקלדת, ועצירת אנימציות.

בנוסף לתוסף, כדאי לבצע מספר פעולות ידניות באתר: ודאו שלכל תמונה יש טקסט חלופי, בדקו שמבנה הכותרות נכון, ודאו שהטפסים מתויגים כראוי, ובדקו שכל הקישורים בעלי טקסט תיאורי. אם האתר שלכם בנוי על וורדפרס, קראו את המדריך המפורט שלנו להנגשת אתרי וורדפרס שכולל צעדים פרקטיים ומובנים.

אל תנסו להשיג מושלמות ביום אחד. נגישות היא תהליך מתמשך. התחילו מהדברים הקריטיים ביותר, שפרו בהדרגה, ודאגו שכל תוכן חדש שמתווסף לאתר עומד בדרישות הנגישות מלכתחילה.

סיכום: תקן 5568 הוא לא מפלצת

תקן 5568 נראה מורכב במבט ראשון, אבל כשמפרקים אותו לעקרונות ודרישות ספציפיות, הוא הופך להגיוני ובר-ביצוע. המטרה שלו פשוטה: לוודא שכל אדם, עם או בלי מוגבלות, יכול להשתמש באתר האינטרנט שלכם. העמידה ברמה AA, שהיא הרמה שהחוק דורש, אפשרית לכל אתר עם הכלים הנכונים.

הצעד הראשון שלכם הוא קל. הירשמו עכשיו לתוסף מנגיש בחינם וקבלו סרגל נגישות שמכסה חלק ניכר מדרישות התקן באופן מיידי. זה לא מחליף בדיקה מקצועית מקיפה, אבל זה נותן לכם בסיס חזק ומראה לכל גורם רגולטורי או משפטי שאתם לוקחים את הנושא ברצינות ופועלים בהתאם לחוק.

תגיות: נגישות תקן 5568 WCAG תקן ישראלי דרישות נגישות AA נגישות דיגיטלית